עדשת אינפרא אדום אמצע הגלES (עדשת MWIRES) הם רכיבים קריטיים המשמשים במגוון יישומים הדורשים הדמיה תרמית, כגון מעקב, רכישת יעד וניתוח תרמי. עדשות אלה פועלות באזור האינפרא אדום האמצעי של הספקטרום האלקטרומגנטי, בדרך כלל בין 3 ל -5 מיקרון (עדשת 3-5.), ונועדו למקד קרינה אינפרא אדום על מערך גלאי.
עדשות MWIR מיוצרות מחומרים שיכולים להעביר ולמקד את קרינת ה- IR באזור MWIR. חומרים הנפוצים לעדשות MWIR כוללים משקפי גרמניום, סיליקון וכוסות כלקוגניד. גרמניום הוא החומר הנפוץ ביותר לעדשות MWIR בגלל מדד השבירה הגבוה שלו ומאפייני ההעברה הטובים בטווח MWIR.
עדשת MWIR מגיעה בעיצובים ותצורות שונות, תלוי ביישום המיועד. אחד העיצובים הנפוצים ביותר הוא העדשה הפשוטה של פלאנו-קמוץ, שיש לה משטח שטוח אחד ומשטח קמור אחד. עדשה זו קלה לייצור ומשמשת ביישומים רבים בהם יש צורך במערכת הדמיה בסיסית. עיצובים אחרים כוללים עדשות כפיליות, המורכבות משתי עדשות עם מדדי שבירה שונים, ועדשות זום, שיכולות להתאים את אורך המוקד כדי להתקרב או החוצה על אובייקט.
עדשות MWIR הן רכיבים קריטיים במערכות הדמיה רבות המשמשות במגוון תעשיות. בצבא משמשות עדשות MWIR במערכות מעקב, מערכות הנחיות טילים ומערכות רכישת יעד. בהגדרות תעשייתיות, עדשות MWIR משמשות במערכות ניתוח תרמי ובקרת איכות. ביישומים רפואיים משתמשים עדשות MWIR בהדמיה תרמית לאבחון לא פולשני.
שיקול חשוב אחד בבחירת עדשת MWIR הוא אורך המוקד שלה. אורך המוקד של עדשה קובע את המרחק בין העדשה למערך הגלאי, כמו גם את גודל התמונה המיוצרת. לדוגמה, עדשה עם אורך מוקד קצר יותר תפיק תמונה גדולה יותר, אך התמונה תהיה פחות מפורטת. עדשה באורך מוקד ארוך יותר תפיק תמונה קטנה יותר, אך התמונה תהיה מפורטת יותר, כמועדשת MWIR 50 מ"מ.
שיקול חשוב נוסף הוא מהירות העדשה, שנקבע על ידי מספר ה- F שלה. מספר ה- F הוא היחס בין אורך המוקד לקוטר העדשה. עדשה עם מספר F נמוך יותר תהיה מהירה יותר, כלומר היא יכולה לתפוס יותר אור בפרק זמן קצר יותר, ולעתים קרובות היא מועדפת בתנאי תאורה נמוכה.
לסיכום, עדשות MWIR הן מרכיב חיוני במערכות הדמיה רבות המשמשות במגוון תעשיות. הם נועדו למקד קרינה אינפרא אדום על מערך גלאי ולהגיע בעיצובים ותצורות שונות, תלוי ביישום המיועד.